החלטה בתיק ב"ל 54199-02-11

1.       ביום 20/9/12, ניתן על ידי (ועל ידי שני חברי למותב) פסק דין שבו התקבלה, בעיקרה, תביעתה של התובעת; פסק הדין קבע - בניגוד לעמדת הנתבע - כי התובעת היא בגדר "תושבת ישראל", וכן - נקבע בפסק הדין - שהתובעת זכאית לקצבת ילדים בעבור חלק ניכר מהתקופה שהיתה שנויה במחלוקת וכי לגבי שאר התקופה, על הנתבע להפעיל את שיקול דעתו, בהתאם להוראות סעיף 65(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

2.       פסק  הדין מיום 20/9/12, לא התקבל על דעת הנתבע, ולפיכך - הגיש הנתבע ערעור על פסק הדין. הערעור נדון בבית הדין הארצי לעבודה בתיק 48134-10-12.

3.       בבקשה שבפני כעת (שהוגשה ביום 9/1/13), עותר הנתבע לעכב את ביצועו של פסק הדין מיום 20/9/12.

          לטענת הנתבע - אם הבקשה לא תתקבל, והנתבע יקיים את פסק הדין, יהיה עליו לשלם לשלם לתובעת את ה"חוב" שנוצר לה בטרם ההחלטות שכנגדן הוגשה התביעה, בסך            כ-12,000 ש"ח, בצירוף קצבת ילדים שוטפת, ובצירוף גמלה לשמירת הריון ומענק לידה על לידת הילד השני של התובעת, ואם לאחר מכן יזכה הנתבע בערעורו - הוא יתקשה לגבות בחזרה את הכספים מן התובעת, במיוחד נוכח העובדה שהתובעת מצויה במשך מרבית הזמן מחוץ לישראל. כן טוען הנתבע כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעורו.